בעוד ש-FIBC מציעים יתרונות רבים, יש להם גם כמה מגבלות בשימוש, בעיקר בהיבטים הבאים:
1. עלות ייצור גבוהה יותר:עלות הייצור של FIBCs גבוהה יחסית, מה שעשוי להגדיל את העלות הכוללת של המוצר.
2. שימושים מוגבלים:בהשוואה לכמה חומרי אריזה לשימוש חוזר, ל-FIBC יש פחות שימושים והם קשים למיחזור בטווח הארוך, מה שעשוי להגדיל את עלויות האריזה ואת הלחץ הסביבתי.
3. לא-מתכלה:FIBCs עשויים בדרך כלל מבדי פלסטיק ארוגים כגון פוליפרופילן (PP) או פוליאתילן (PE), שקשה להתפרק בסביבה הטבעית, מה שמפעיל לחץ על הסביבה.
4. קרע בקלות:FIBCs נוטים להיקרע או לנזק כאשר הם עמוסים בחפצים כבדים, מה שעלול להשפיע על בטיחות הסחורה. טיפול לא נכון יכול גם להוביל לשבירה של FIBC.
5. לא מתאים לכל החומרים:FIBCs אינם מתאימים לאריזה של חלק מהנוזלים הגבוהים-בחומצה או אלקליין, מכיוון שהנוזלים הללו יחלדו ויפגעו בחומר ה-FIBC.
6. בטיחות ואמינות נמוכה יותר:בהשוואה למיכלי מתכת, ל-FIBC יש בטיחות ואמינות נמוכים יחסית. שימוש לא נכון במהלך טעינה, פריקה והובלה עלול להוביל לקרע ב-FIBC, נזק למטען ותאונות בטיחות אחרות.
7. יישומים סביבתיים מוגבלים:FIBCs מתוכננים בדרך כלל לסביבות יבשות, ללא רוח, -ללא אבק וללא שחיקה-. שימוש בסביבות קשות עלול לגרום ל-FIBCs להיקרע או להפחית את כושר נשיאת העומס- שלהם, מה שמאיים על בטיחות הסחורה.
לכן, הבחירה והשימוש ב-FIBCs צריכים להתבסס על נסיבות וצרכים ספציפיים כדי להבטיח את בטיחותם ויעילותם. יש לשקול גם הגנה על הסביבה ופיתוח בר קיימא, בחירת חומרי אריזה מתכלים וניתנים למחזור במידת האפשר.